תחומי עיסוק

תאונות עבודה- ענף נפגעי עבודה :

כל ארוע של תאונה או פגיעה בעבודה מקים לנפגע זכות ( ולעתים גם חובה ) להגיש תביעה לביטוח לאומי להכרה בפגיעה כפגיעה בעבודה .

זכות וגם "חובה" אמרנו – כיוון שבמקרים רבים נדרש הנפע למצות את זכויותיו מול ביטוח לאומי כחלק מחובת  "הקטנת הנזק" (- אחת החובות הבודדות המוטלות על נפגע ומשמעותה  שעל הנפגע לעשות כל שלעיל ידו כדי להקטין את נזקו ולא להעצימו שלא לצורך , אם באמצעות קבלת הטיפול הרפואי הראוי שיש בו כדי להיטיב עימו ואם ע"י קבלת תשלומים המגיעים לו מביטוח לאומי עפ"י חוק .)

הגשת התביעה לביטוח לאומי להכרה בתאונה כפגיעה בעבודה צריכה להיות מוגשת תוך שנה ממועד הפגיעה – שאם לא כן – תתיישן.

משהוגשה התביעה במועד והתאונה הוכרה כתאונת עבודה – ניתן להגיש תביעה לקביעת דרגת נכות גם כעבור שנה מיום התאונה ותביעת הנכות לא תתישן .

ואולם, במקרים רבים , בד"כ כאשר מדובר בתאונות דרכים שהן גם תאונות עבודה – אין להגיש תביעת נכות בביטוח לאומי טרם קבלת יעוץ משפטי מקצועי ממומחה בתחום.

לטעות בהתנהלות לענין זה עלולה להיות משמעות כספית דרמטית.

בתאונות דרכים שהן גם תאונות עבודה קיימים שני מסלולים מקבילים לקביעת דרגת הנכות

( ועדה רפואית של ביטוח לאומי או מומחה מטעם ביהמ"ש ) אשר מקיימים בינהם נקודות השקה והשלכות שונות ויש משמעות עצומה לשאלה באיזה מסלול בחר הנפגע תחילה.

לפיכך , קיימת חשיבות עליונה לקבלת היעוץ המשפטי המקצועי בצומת דרכים זו ומתן ההדרכה הנכונה לכל מקרה לפי נסיבותיו.

משרדנו מלווה נפגעי עבודה בכל התהליך של הגשת תביעות לביטוח לאומי כולל לווי ויצוג מלא בפני הועדות הרפואית של ביטוח לאומי כאשר יש בכך צורך וממקסם את הפיצוי עבור הלקוח.

נכות מעבודה:

דרגת הנכות הצמיתה של הנפגע נקבעת עפ"י תקנות הביטוח הלאומי – קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה בהן הוגדרו רשימת הליקויים , ההגבלות, המצבים הרפואיים  והמחלות בכל איבר ואיבר לצד אחוז הנכות הרפואית שמקנה כל פגימה .

על דרגת נכות צמיתה שמתחת ל- 10% המוסד לביטוח לאומי אינו משלם כל פיצוי.

על נכויות צמיתות שבין 10%-19% - ישלם המוסד לביטוח לאומי מענק חד פעמי שיחושב על בסיס השכר הרבע שנתי של הנפגע עובר לתאונה (  לפיכך הסכום משתנה מנפגע לנפגע אף כאשר אחוז הנכות זהה לחלוטין )

נכות צמיתה בשיעור של %20 ומעלה – תזכה את הנפגע בקיצבה חודשית קבועה  ( אשר גם היקפה נקבע על בסיס השכר הרבע שנתי של אותו נפגע בחודשים שקדמו לתאונה.

לעיתים נקבעות ועדות רפואיות במהלך תקופת השיקום הראשונית לאחר התאונה – ועדות אלה יקבעו במרבית המקרים נכויות זמניות בלבד והנפגע יזומן לועדה רפואית נוספת כעבור זמן.

משנקבעה נכות זמנית יקבל הנפגע תשלומים על פיה עד למועד הועדה המסכמת שתדון בשיעור הנכות הצמיתה.

נכה נזקק :

נפגע שנקבעה לו נכות זמנית נמוכה מ- 100% , אך עקב נכותו הוא אינו כשיר לכל עבודה שהיא ואין לו הכנסה כלשהי-  רשאי להגיש תביעה ל"נכה נזקק" אשר תזכה אותו בדרגת נכות זמנית בשיעור של 100% לתקופה של עד 4 חודשים נוספים.

תקנה 15 - הגדלת קביעת הנכות הרפואית: 

הפעלת תקנה 15 מאפשרת הגדלת הנכות הרפואית שנקבעה לנפגע בשיעור של עד % 50 .

דהיינו , נכות רפואית בשיעור של % 40 לדוגמא יכולה להיות מוגדלת לכדי -% 60 נכות, תוצאה שמשמעותה הכספית ניכרת ביותר.

ישומה של תקנה 15 מחייב קיומם של תנאים מסוימים ואולם מקום בו כושר התיפקוד של הנפגע בעבודה נפגע באורח משמעותי וכל שכן כאשר הוא נדרש להסבה מקצועית בעקבות הפגיעה או שניכרת ירידה משמעותית וקבועה בשכרו לאחר התאונה ( -יותר מ- 20%  ) – ניתן לעשות שימוש בתקנה 15.

לווי בועדות רפואיות  :

מקום בו הוגשה תביעה לקביעת דרגת נכות מעבודה, יזומן הנפגע לבדיקה בועדה /ועדות רפואיות של הביטוח הלאומי.

רבות נכתב ונאמר בענין זה ואין חולק כי הליך הבדיקה בועדות הביטוח הלאומי עלול להיות מתסכל מאוד ולהסתיים במקרים רבים בתחושת קיפוח עזה.

בועדות הרפואיות יושבים רופאים של הביטוח הלאומי שתפקידם , בין היתר, לשמור על "הקופה הציבורית" ולעיתים אינטרס זה מתנגש עם האינטרס של הנפגע להיות מפוצה באופן הוגן על פגיעתו.

משרדנו מלווה את הנפגע בכל שלב משלבי התביעה , מנחה את הנפגע לקראת הבדיקה ומסייע לו לשים הדגשים על הדברים שהינם אקוטיים להוכחת תביעתו .

עו"ד פרח נכנסת עם הנפגע לועדה , טוענת בפניה כל טענה מקצועית נדרשת ומובילה את הנפגע לקבלת פיצוי מקסימלי.

אין להקל ראש בחשיבותה של נוכחות עוה"ד בועדה הרפואית – מרגע שנפגע נכנס לועדה כשהוא מיוצג ע"י עו"ד , יודעים חברי הועדה כי כל צעדיהם מפוקחים וככל שיפגעו בזכויות הנפגע שלא כדין , יוגש ערעור על התנהלותם . נקודת פתיחה זו מיטיבה עם הלקוח .

כאשר לנקודת פתיחה זו מצטרפים טיעונים מקצועיים משכנעים שמציגה עו"ד פרח –  הדרך להצלחה סלולה.

נכות כללית :

נכות כללית יכולה להקבע על כל בעיה רפואית או פגימה , מולדת , מתפתחת, תוצאה של תאונה או טראומה או לחילופין  ניוונית.

ע"מ להיות זכאי לקיצבת נכות צריך הנכה לעמוד ב- 2 תנאים מצטברים :

1. יש לו לפחות 40% רפואית ( כאשר פגימה אחת לפחות היא בשיעור של 25% (
2. כושר העבודה שלו פחת ב-% 50  לפחות.

להבדיל מקיצבת נכות בעבודה , אשר אינה נפגעת גם אם הנפגע חזר לעבודה ומשתכר סכומים גבוהים, בקיצבת נכות כללית – אין זכאות לקיצבה למי שעובד ומשתכר יותר מ- 60%  מהשכר הממוצע במשק.

מחלות מקצוע :

רשימת מחלות המקצוע הינה רשימה סגורה המופיעה בתקנות הביטוח הלאומי .

מחלה תיחשב כמחלת מקצוע אם נגרמה באופן ישיר בשל חשיפה לחומרים או לסביבה או שנגרמה כתוצאה מתנאי העבודה. ( חשיפה לחומרים רעילים , אדי צבע,   אבק שיש , חשיפה לרעש קיצוני וקבוע בעבודה ועוד )

לדוגמא :  עובד שנחשף באופן תדיר לאסבסט בעבודתו ולקה בסרטן – יוכר כסובל ממחלת מקצוע.

כנ"ל לגבי עובד בעיבוד וליטוש שיש , שהיה חשוף לאורך שנים לאבק שיש מסוכן ולקה בסיליקוזיס – מחלת ריאות כרונית הנוצרת כתוצאה מכניסת חלקיקי אבק השיש לריאות.

דוגמא נוספת :  עובד שעבד לאורך שנים עם מכשירים רוטטים וכתוצאה מכך נגרמה לו פגיעה עצבית קשה בשורשי כפות הידיים .

מיקרוטראומה :

דרך נוספת להכרה בעובד שנפגע מתנאי עבודתו ואף אם פגיעתו אינה נכנסת לרשימת מחלות המקצוע הסגורה דלעיל ,

היא  תביעה להכרה בפגיעה על דרך תורת המיקרוטראומה , כלומר: מחלה הנגרמת כתוצאה מתנועות חוזרות ונישנות בתדירות גבוהה ולאורך תקופה ארוכה שגרמו אט אט לנזק שחיקתי מצטבר שהוא תוצאה ישירה של תנאי העבודה , אף אם לא ניתן להצביע על אירוע תאונתי ספציפי.

לדוגמא : אדם שעבד כסבל והרים על גבו מקררים , פסנתרים ורהיטים כבדי משקל כמעשה יומיומי ולאורך שנים ארוכות – הוכר כנפגע גב עפ"י תורת המיקרוטראומה.

אדם שעבד משך כ- 40 שנה כרצף מדרכות , כאשר הוא מבצע את מרבית עבודתו כשהוא יושב על הברכיים , רוכן עם הגב קדימה ומתקדם בהליכה על הברכיים תוך כדי עבודתו – הגיע למצב שחיקתי קשה ביותר של הברכיים שחייב החלפה של שתי הברכיים וכן פגיעת גב שחיקתית קשה ביותר – לאחר דיון ממושך בביה"ד לעבודה הוכרו שתי הפגיעות ( בברכיים ובגב  ) כפגיעות בעבודה עפ"י תורת המיקרוטראומה.

כל פגיעה גופנית בעבודה הנגרמת כתוצאה מרשלנות ו/או מחדל בטיחותי במקום העבודה,

מקימה חבות לחב' הביטוח של המעביד המבטחת אותו במסגרת חבות מעבידים.

פסיקת בתי המשפט משקפת את המגמה למגר תאונות ואסונות של קיפוח חיי אדם בעבודה- רעה חולה הנמצאת למרבה הצער במגמת עליה בכל תחומי העבודה.

המטרה היא להשריש הקפדה מירבית על כללי הבטיחות והזהירות בעבודה עמ' למנוע את התאונה הבאה ככל הניתן.

בארוע של תאונת עבודה יש לנפגע בד"כ זכות להגיש תביעה הן לביטוח לאומי במסגרת ענף נפגעי עבודה  והן לחב' הביטוח של המעביד במקרה שהתאונה ארעה כתוצאה מרשלנות של המעביד.

ואולם , ככל שיגיש את שתי התביעות במקביל , ינוכו מן התביעה כנגד חב' הביטוח של המעביד מלוא התשלומים שקיבל מביטוח לאומי  בגין אותה פגיעה.

בנקודות ההשקה שבין תביעת המל"ל  ( - המוסד לביטוח לאומי ) לתביעת המעביד חשוב לקבל לווי ויעוץ משפטי מקצועי כדי למקסם את הפיצוי עבור הנפגע.

ניהול לא נכון של התביעות  עלול לפגוע בזכויותיו של הנפגע ולהיות בעל משמעות כספית עצומה.

תאונות כתוצאה ממכונה לא מגודרת :

תאונה שנגרמה כתוצאה משימוש במכונה מסוכנת שלא גודרה כהלכה מקימה אחריות מוחלטת לחב' הביטוח של המעביד.

בתאונות מסוג זה תחויב חברת הביטוח ב-100% של הנזק וביהמ"ש לא יפחית מסך הפיצוי בגין "אשם תורם" של העובד.

חשוב ביותר לצלם את המכונה בה נגרם הנזק ואף לערוך סירטון וידיאו של פעולתה ככל שהדבר מתאפשר.

חובת הגידור של מכונות מסוכנות הינה חובה "אבסולוטית" והפרתה מקימה אחריות מלאה ומוחלטת על המעביד.

הגידור צריך להיות כזה שאינו מאפשר היתכנות של תאונה. 

דהיינו : ככל  שארעה תאונה - משמע שהמכונה לא גודרה לבטח . 

החובה מתייחסת לכל מכונה מסוכנת החל במכונות מפעל המבצעות פעולות עירבול, דחיסה, גזירה , כיפוף, חיתוך, וכל פעולה מכנית אחרת וכלה במסורים פתוחים בנגריות שמיועדים לניסור של לוחות עץ גדולים ומאסיביים.

כל מכונה מסוכנת חייבת גידור והתקנה של מפסק חרום אשר יפסיק את פעולת המכונה ברגע של כניסת יד או אצבע של העובד.

חובת הגידור מעוגנת בפקודת הבטיחות והפרתה כאמור מקימה אחריות מוחלטת על המעביד.

בעבירה של אחריות מוחלטת כל מה שקובע הוא המעשה- לכוונה אין חשיבות לענין זה.

אכיפת קיומם של חובות אלה באה לשרת מטרה שהמחוקק רואה בה ענין חשוב לתועלת הציבור ולטובתו , דהיינו :

הגנה על העובד מפני פגיעה- פציעה או מוות.

תאונות כתוצאה מהרמת משאות :

פגיעות רבות במקום העבודה נגרמות כתוצאה מנשיאת משקל בלתי סביר והרמת משאות ללא אמצעי עזר מתאימים.

 תקנות הבטיחות בעבודה קובעות כללי זהירות ברורים לעניין זה וחשוב להכיר את התנאים בהם חלה חבות על המעביד בגין נזק שנגרם לעובד מנשיאת משקל מזיקה.

יש להבחין בין מצב של "מיקרוטראומה" דהיינו מאמץ קבוע של העובד בהרמת משקלים בלתי סבירים הגורם לנזק מצטבר אצל העובד (כגון: סבל שנושא מקררים, פסנתרים וחפצי ריהוט כבדים אחרים לאורך שנים ונגרם לו נזק שחיקתי בלתי הפיך בגב.)

לעומת "ארוע תאונתי" בעבודה בו עובד מרים משא כבד והגב "נתפס" באופן שאינו מסוגל לזוז עוד והוא נזקק לטיפול רפואי מיידי.

למשרדנו ניסיון רב בתביעות מסוג זה ולאינו לקוחות רבים לפיצוי מקסימלי על פגיעות גב בעבודה.

תאונות כתוצאה מנפילה מסולם/מקום גבוה:

סולמות "תקולים" הגורמים לנפילת עובד מכל סיבה שהיא, מקימים כמובן חבות למעביד ו/או לחב' הביטוח שלו לפצות את העובד על נזקו.

במקרה כזה , חשוב ביותר לצלם את המפגע- הסולם התקול ממס' זווית באופן ברור ולפנות  במיידי ליעוץ משפטי.

ישנם סולמות המחייבים תמיכה של אדם נוסף ובמקרה של שימוש בסולם כזה ללא תמיכה- שוב חלה אחריות כלפי העובד אף אם הסולם היה תקין לחלוטין.

בכל מקרה של עבודה בגובה יש הכרח להקפיד על התקני ריסון וכללי זהירות עליונים לשמירת בטיחותו של העובד.

משרדנו אמון על תביעות מסוג זה ונותן לווי צמוד לנפגע עד לסיום תביעתו.

פגיעה כתוצאה מתנאי עבודה :  ( נזקי רעש , חשיפה לחומרים מסוכנים וכד' )

מקומות עבודה המתנהלים בתנאי רעש קיצוניים  ( כגון בתי דפוס, מפעלי מכונות שונות , קומפרסורים וכו' )  עלולים לגרום לפגיעה צמיתה בשמיעה של העובדים ולתופעות קשות אחרות דוגמת טינטון ( ציפצופים תמידיים וכרוניים בשתי האוזניים שהינם מטרידים ביותר ואין להם מרפא ) .

מקומות עבודה כאלה מחויבים בביצוע בדיקות רעש תקופתיות לצד בדיקות שמיעה תקופתיות ורציפות לכלל העובדים החשופים לרעש ומעבר כמובן לאביזרי הגנה קבועים כאוזניות, אותם מחויב המעסיק לספק לעובדיו.

אם נפגעה יכולת השמיעה של עובד כתוצאה מחשיפה לרעש בעבודה חשוב לאתר תחילה את מלוא החומר הרלבנטי שיעמוד בבסיס התביעה ויאפשר הוכחת קשר סיבתי ישיר בין הרעש בעבודה לנזק באוזניים.

חשיפה לחומרים מסוכנים : 

פגיעות אחרות עלולות להגרם לעובדים הנמצאים בחשיפה לחומרים מסוכנים בעבודה . לדוגמא :

חשיפה לאדי צבע רעילים במפעל לצביעת תריסים שגרמו לפגיעה צמיתה וכרונית בריאותיו של עובד וכן פגיעה ריאתית אנושה  ( עד כדי צורך בהשתלת ריאה  ו/או סרטן הריאות )  לעובדים בחיתוך ועיבוד שייש כתוצאה משאיפת אבק שייש מסוכן .

החלקיקים הזעירים של אבק השיש המגיעים את הריאות עלולים לגרום לדלקת ולגידול רקמה צלקתית ובהמשך לגידול סרטני על דפנות הריאה או לסיליקוזיס – מחלה ריאתית כרונית המאופיינת בתפקוד ריאה מופחת, קוצר נשימה , שיעול כרוני, ופגיעה במערכת החיסונית.

רשימת החומרים המסוכנים אליהם ןניתן להחשף בעבודה הינה ארוכה ובתוכה גם  זרחן, אסבסט ואבק אסבסט הידוע לשימצה כחומר מסרטן וודאי.

אף מקומות עבודה החשופים לקרינה מייננת גבוהה עלולים לגרום נזק צמית לעובדים ומקימים להם עילת תביעה כנגד המעביד וביטוח לאומי.

דו"ח חקירת תאונה של מפקח מטעם משרד העבודה :

סע' 3 לפקודת תאונות ומחלות משלח יד קובע כי חלה על המעביד חובה למסור הודעה בכתב למפקח על העבודה על כל אירוע תאונה שבגינה נגרם נזק גוף או מחלה או מוות וכאשר בעקבותיה נפגעה יכולתו של העובד לעבוד למעלה מ- 3 ימים.

למפקח שמורה הזכות לבצע חקירה של נסיבות התאונה במפעל  או במקום העבודה, במסגרתו הוא רשאי לעיין במסמכים ,

לבצע בדיקות, לתחקר עדים ועוד.

מסקנות המפקח מתגבשות לדו"ח חקירה מקיף אשר עשוי לפרט את הגורמים ו/או הכשלים שגרמו לאירוע התאונה ולדרוש תיקון ליקויים והשלמה דרישות בטיחות ע"מ להמנע מתאונות דומות בעתיד. 

דו"ח המפקח על העבודה הינו מסמך ראייתי חשוב ביותר ועשוי להקל מאוד על הוכחת אחריות המעביד ו/או הקשר הסיבתי

בין נזק שנגרם לעובד לארוע התאונה.

תביעות בגין נזק גוף שנגרם בתאונת דרכים מנוהלות עפ"י חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים.

החוק קובע אחריות מוחלטת לחב' הביטוח החבה כלפי הנפגע, כלומר: אין משמעות לשאלה מי היה אשם בארוע התאונה

 ואין פחת בפיצוי בגין אשמתו של הנפגע.

הלווי המשפטי הרציף בתיק תאונות דרכים הינו חשוב וחיוני ויכולות להיות לו השלכות משמעותיות על גובה הפיצוי.

משרדנו מייעץ ללקוח בכל שלב משלבי הדיון ומנחה אותו בצעדים שיש לנקוט ע"מ למקסם את הפיצוי.

משרדנו מקפיד על זמינות עליונה ומענה ישיר לכל לקוח.

חוק הפיצויים הינו חוק סוציאלי שמטרתו להקל  על הנפגעים לקבל את הפיצוי המגיע להם על נזקיהם.

הנפגע אינו נדרש לשלם שכר טירחת עו"ד לאורך ניהול התביעה, אלא בגמר התביעה, עובדה המקלה מאוד על הנפגעים.

תביעות של נזק-גוף בתאונות דרכים מכוסות ע"י ביטוח החובה של הרכב.
(הרכב בו נהג או נסע הנפגע או הרכב הפוגע במקרה של הולך רגל)

חשוב  לברר את זהות המבטח ואת אופי הכיסוי הביטוחי בראשית הטיפול בתיק. 

כיום נמכרים גם ביטוחי חובה "מוגבלים" הקובעים "השתתפות עצמית" גבוהה לנפגע בגין כל ארוע של פגיעה בגוף.

פוליסות מעין אלה מצמצמות מאוד את היכולת לקבל פיצוי בגין תאונות "קטנות" שנגרם בהם כאב וסבל (לפעמים משמעותי) אך לא הותירו נכות לצמיתות.

יש ליתן את הדעת לענין זה בעת  רכישת ביטוח חובה שכן ההנחה הניתנת ע"י חב' הביטוח עבור רכישת תעודת ביטוח החובה "המוגבלת" אינה בהכרח משתלמת בסופו של יום.

מי שנוהג בקביעות ברכב דו גלגלי ונמצא בסיכון מוגבר למעורבות בתאונות החלקה ודומות להן – עלול להיווכח כי "יצא שכרו בהפסדו". 

הגדרת תאונת  דרכים:

במסגרת החוק מכוסה נזק גוף שנגרם כתוצאה משימוש בכלי רכב מנועי למטרות תחבורה.

הגדרת "תאונת דרכים" בחוק כוללת  הרחבות, התאמות, דקויות ותיקונים שונים וישנם מקרים מורכבים המחייבים דיון משפטי מעמיק בשאלה האם הארוע הינו בבחינת תאונת דרכים עפ"י החוק.

תאונה בעת כניסה או יציאה מרכב:

החוק קובע כי תאונה שארעה בעת כניסה לרכב למטרת נסיעה או יציאה ממנו בגמר נסיעה- הינה "תאונת דרכים" לכל דבר וענין.  (אף אם מנוע הרכב לא פעל בעת הארוע לצורך הענין)

ואולם, לארועי תאונה מסוג זה, יכולות להיות "הסתעפויות" שונות ומורכבות המחייבות עו"ד מקצועי הבקיא בנבכי החוק ובפסיקת בתי המשפט הרלבנטית.

תאונה בעת "טיפול דרך" ואו "תיקון דרך" :

נזק גוף שנגרם לנפגע בעת שעסק בתיקון דרך (כגון: תיקון תקר בגלגל) מכוסה עפ"י החוק כ"שימוש בכלי רכב מנועי".

כמו"כ ארועים של פגיעה בגוף כתוצאה מדחיפת הרכב או גרירתו, הידרדרות של הרכב ו/או נפילה של חלק מהרכב או מטענו תוך כדי נסיעה- גם הם מכוסים במסגרת החוק.

תאונות שמעורבים בהן מס' כלי רכב:

ישנם מצבים מורכבים בהם נסיבות התאונה מחילות חבות על מס' חב' ביטוח הצריכות לשאת בנזקו של הנפגע במשותף.

במצבים כאלה חשיבות עליונה להגשת התביעה כנגד כל הגורמים המעורבים בתאונה ועשויים לחוב בגינה.

תאונות פגע וברח- תביעות כנגד קרנית- קרן לפיצוי נפגעי ת.ד. :

בתאונת "פגע וברח" בה  הרכב הפוגע ברח מזירת הארוע מבלי למסור פרטים ו/או להגיש סיוע לנפגע-

נותר לכאורה הנפגע ללא מידע על המבטח של כלי הרכב שפגע בו.

מקרה אחר :  נפגע שהוסע כטרמפיסט ברכב שהיה מעורב בת.ד. ובדיעבד הסתבר כי לנהג הרכב לא היה ביטוח חובה בתוקף.

במצבים מסוג זה ודומים להם, זכאי הנפגע לפיצוי מ"קרנית". 

קרנית הינה קרן ממשלתית שתפקידה ליתן מענה בתאונות מעין אלה .

קרנית תפצה את הנפגע על נזקיו ובהמשך תגבה את הפיצוי מן "המזיק".

ואולם, בתביעות כנגד קרנית, ידרש התובע להוכיח כי עשה כל שלאיל ידו כדי לנסות לברר את זהות הרכב הפוגע ו/או מבטחו בטרם פנה בתביעה לקרנית. 

קביעת נכות בתאונת דרכים:

בפגיעות גוף כתוצאה מתאונת דרכים אין  לאף אחד מן הצדדים אפשרות לצרף חוות דעת רפואית ו/או כל מסמך הנחשד בהיותו "חוות דעת פרטית" לצורך הענין.

הגורם היחיד שיקבע את נכויותיו של הנפגע יהיה מומחה נייטרלי שמונה מטעם ביהמ"ש.

במינוי מומחה מטעם ביהמ"ש יש חשיבות עליונה למקצועיותו ונסיונו של עוה"ד המטפל בתביעה.

זהות המומחה הממונה מטעם ביהמ"ש הינה קריטית ואקוטית להצלחת התביעה ולנסיונו של עוה"ד במקרה זה אין תחליף.

משרדנו אמון על המלאכה מזה 30 שנה ומכיר היטב את המומחים הממונים בתחומי הפגיעה השונים.

תשלומים תכופים:

בפגיעות גוף קשות אשר כופות על הנפגע תקופת אי כושר ממושכת , בה הוא מצוי בשיקום רפואי, נדרש להוצאות מוגברות ובמקביל אינו עובד ואינו מקבל שכר - קובע החוק מנגנון של תשלומים על חשבון התביעה הנקראים: תשלומים תכופים.

מטרתו של התשלום התכוף הוא לסייע לנפגע ולספק לו צרכי קיום מידיים בתקופת השיקום ואי הכושר הקשה. 

התשלומים התכופים יכולים לכסות הוצאות רפואיות כבדות כגון : טיפולים רפואיים מיוחדים שמחוץ לסל התרופות,  הוצאות סיעוד ועזרה דחופה לה נזקק הנפגע בתקופת השיקום ועוד.

פיצוי במקרה של העדר ביטוח חובה:

"ביטוח חובה" כשמו כן הוא וחובתו של כל נהג להסדיר ביטוח חובה בטרם הוא עושה שימוש ברכב.

יחד עם זאת, ישנם מקרים בהם בשל תקלה טכנית כזו או אחרת , מסתבר לאחר ארוע תאונה כי ביטוח החובה של הנפגע לא היה בתוקף במועד הארוע.

גם במצבים כאלה יש מענה לנפגע במידה והתאונה לא ארעה באשמו או שרכב צד ג' שהיה מעורב בתאונה נושא באשם ברור לארוע התאונה.

במצב דברים זה יוכל הנפגע לתבוע את חב' הביטוח של רכב צד ג' שהיה מעורב בתאונה עפ"י פקודת הנזיקין (ולא עפ"י חוק הפיצויים לנפגעי ת.ד.)

בתביעה זו, להבדיל מתביעה עפ"י חוק הפיצויים, יהיה צורך להוכיח תחילה את אשמו של רכב צד ג',  כדי להעמיד את חבותה של חב' הביטוח לפצות את הנפגע.

תאונת דרכים שהיא גם תאונת עבודה:

בתאונת דרכים שהינה גם תאונת עבודה חלה על הנפגע חובה למצות זכויותיו בביטוח לאומי.

עפ"י הדין,  בתאונת עבודה ינוכו מסך הפיצוי שתשלם חב' הביטוח לנפגע כל הסכומים ששולמו ו/או ישולמו לנפגע ע"י המוסד לביטוח לאומי.

יתרה מזאת, חב' הביטוח רשאית לנכות גם "סכומים רעיוניים" שבפועל טרם נתקבלו ע"י המוסד לביטוח לאומי.

בניהול תביעות מסוג זה יש חשיבות עליונה לבחירת מסלול התביעה הנכון עבור הנפגע ע"מ למקסם את הפיצוי המגיע לו ולהמנע ממצבים של "בליעת התביעה" ע"י תקבולי המל"ל.

גם במקרה זה, לנסיונו של עוה"ד המטפל אין תחליף.

נפגע שיפנה תחילה לועדות רפואיות של המל"ל לקביעת דרגת נכותו לא יוכל עוד לבקש מינוי מומחים מטעם ביהמ"ש  וקביעת המל"ל תחשב קביעה עפ"י דין המחייבת בתביעתו כנגד חב' הביטוח.

לעומת זאת, אם בחר הנפגע במינוי מומחים מטעם ביהמ"ש - הרי שקביעתם היא זו שתחייב לצורך ניהול התביעה בביהמ"ש אך היא אינה מחייבת את הביטוח הלאומי.

תביעות נפגעים קשים – משותקי/קטועי גפיים,  פראפלגים קואדרופלגים ופגיעות רב מערכתיות :

ניהול תביעות נזיקין בפגיעות גוף קשות הגורמות לשיתוקי/קטיעת גפיים הינה מומחיות בפני עצמה ובניהול תיק מסוג זה נדרש ניסיון עשיר של עוה"ד.

משותקי/קטועי גפיים כתוצאה מתאונה חווים שבר פיזי ונפשי תהומי לאחר תאונה וחייהם משתנים באבחה אחת מן הקצה אל הקצה.

למשותקי/קטועי גפיים צרכים רבים : רפואיים, שיקומיים, נפשיים וטכניים ולווי נכון של תביעות מסוג זה צריך ליתן מענה לכל צרכיו של הנפגע לאורך ניהול התביעה ולעתיד משך כל ימי חייו.

משותקי/קטועי גפיים זקוקים לאביזרי עזר רבים לשיקום וניידות, רכב נכה, כסאות גלגלים, מנופים, מנגנוני הרמה, כסאות רחצה, מיטות סיעודיות מיוחדות, הנגשה של ביתם לאביזרי ומתקני נכים, מטפלים סעודיים 24/7 ,שימוש מוגבר במזגנים עקב חוסר וויסות של חום הגוף, טיפולים פיזיותרפיים, הדרותרפיים, ריפוי בעיסוק ועוד כהנה וכהנה.

למשרדנו ניסיון רב בלווי תביעות מורכבות מסוג זה של משותקי גפיים שהסתיימו בסכומי פיצוי גבוהים ביותר של מליונים רבים. ( עיין בפסקי דין  של המשרד לדוגמא )

פטירה כתוצאה מתאונת דרכים:



במקרה של ת.ד. קטלנית בה נהרג הנפגע,  זכאים תלוייו של הנפגע ו/או יורשיו לפיצוי מחב' הביטוח. 

תאונה קטלנית מקימה תביעת תלויים ותביעה של העיזבון.

פסיקתו של ביהמ"ש העליון בהלכת "אטינגר" הביאה לתיקון עיוות מתמשך שהיה קיים בדין במקרים בהם המנוח שנהרג בת.ד לא הותיר אחריו תלויים.

עד לפסק הדין בענין אטינגר היו היורשים במקרה כזה מקבלים פיצוי זעום שאינו מייצג כלל את הפסדו של המנוח ויורשיו.

הלכת אטינגר הנקראת "הלכת השנים האבודות" הינה בבחינת "רעידת אדמה" משפטית שחוללה שינוי תהומי בחישוב פיצויים בתאונות דרכים קטלניות.

עפ"י הלכת השנים האבודות יש לפצות את היורשים בין היתר , בגין כל סכומי הכסף שהמנוח היה עתיד לחסוך במשך של ימי חייו.

מדובר בשינוי מוחלט של כל תפיסת פסיקת הפיצויים למשפחותיהם של הרוגים בתאונות.

פגיעה כתוצאה ממכשול בדרך, ברחוב או במקום ציבורי :

תאונות רבות מתרחשות במרחב הציבורי, בהליכה ברחוב, או בדרך כתוצאה ממדרכה שאינה תקינה, בורות, מהמורות , מכסי ביוב בולטים או כל מפגע אחר ברשות הרבים מהווה סכנה לשלום הציבור.

אמנם,לא כל תאונה במרחב הציבורי מקימה חבות לעירייה או לרשות המופקדת על תחזוקת המקום.

אחריות העירייה במקרה של מדרכה שאינה תקינה לדוגמא נבחנת עפ"י אמות מידה ומבחני סבירות שונים המותאמים להנחה כי העיריה מתחזקת קילומטרים רבים של מדרכות ואינה יכולה להיות אחראית לכל הפרש של סנטימטר בין מרצפה אחת לרעותה במדרכה הציבורית.

ביהמ"ש העליון בפסיקתו הבהיר עמדתו בענין זה כי אדם צריך להתהלך ברחוב "כשעיניו בראשו" והחבות על העיריה תוטל רק כאשר יוכח "מפגע" של ממש ברשות הציבור אשר העיריה לא טרחה לתקנו.

ויחד עם זאת , מדי יום מתרחשות אינסוף תאונות במרחב הציבורי המקימות אחריות מלאה לעיריה. 

לפיכך , בכל ארוע תאונה שהתרחש ברחוב , חשוב מאד לצלם את מקום האירוע או  את המכשול שגרם לתאונה ולפנות ליעוץ משפטי  אצל עו"ד שהינו מומחה בתביעות נזיקין.

למשרדנו נסיון של 30 שנה בלווי תביעות נזיקין רבות להצלחה ופיצוי מקסימלי.

בתאונת רחוב ו/או במקום ציבורי חשיבות עליונה לתמונות המפגע שמצולמות מיד לאחר התאונה או בסמוך אליה.

התמונות צריכות להיות גם בתקריב ׁ (close up) וגם בפרספקטיבה באופן שניתן לראות את מיקומו של "המפגע" הנטען בשטח וכדי שניתן יהיה לזהות את הרחוב והמיקום המדוייק שלו.

רצוי לצלם את המפגע מזווית וכיוונים שונים ואף  סרטון וידאו יכול לעיתים לסייע לענין זה.

בדיקת הנסיבות וסיכויי התביעה ללא עלות או התחייבות :

משרדנו בוחן את נסיבות ארוע התאונה וסיכויי התביעה ונותן יעוץ משפטי ראשוני לענין זה כשירות , ללא התחייבות וללא עלות.

קביעת האחריות ובחינת ה"אשם התורם ":

משהוכח עצם קרות הארוע, יפנה ביהמ"ש לקביעת היקף האחריות של העיריה ובחינת "האשם התורם" של הנפגע.

 ככל שמדובר במכשול סמוי יותר, שלא ניתן היה לצפות אותו או להבחין בו- תוטל על העיריה אחריות גבוהה יותר עד מלאה ומוחלטת .

ישנן כמובן גם תאונות שלא ניתן היה לצפותן כלל או להזהר מפניהן כגון: קריסה פתאומית  של עץ או עמוד תאורה , התמוטטות מבנה, התנתקות של חפץ ונפילתו ממקום גבוה ועוד כהנה 

וכהנה, נסיבות שבהן ברור כי הנפגע היה במקום הלא נכון בזמן הלא נכון , ולא ניתן להטיל עליו כל חלק שהוא באחריות לארוע.

לעומת זאת , כאשר מדובר בתאונה כתוצאה ממכשול בדרך, כאשר הנפגע הכיר היטב את הדרך בה התהלך, ו/או היו לו דרכים חלופיות אחרות בהן יכול היה לפסוע מבלי להנזק ( ובכ"ז בחר לצעוד באזור ה"מסוכן") עלול ביהמ"ש לייחס לו "אשר תורם" גדול יותר ויפחית בכך את האחריות של הנתבע לנזק.

דהיינו: במקרה בו יקבע ביהמ"ש לדוגמא כי הנפגע נושא ב"אשם תורם" בשיעורשל 20% לארוע התאונה- יפסקו לזכותו רק 80% מגובה הנזק שיוכח בביהמ"ש.

היבטים נוספים שעשויים להלקח בחשבון בבחינת האשם התורם לעומת היקף האחריות:

מצב התאורה בעת התאונה, נוחות הנעלים בהן התהלך הנפגע, האם רץ או מיהר או שהלך לאיטו וכדומה .

גם מצב רפואי קודם עלול להשפיע או להכביד על קביעת הקשר הסיבתי והאחריות

 לדוגמא: במקרה של אדם הסובל מאפילפסיה ומנפילות חוזרות אשר נפל כתוצאה ממכשול בדרך-  עלולה חב' הביטוח לנסות לטעון להעדר קשר סיבתי בין המפגע והנפילה וכי הנפילה הינה תוצאת מחלתו של הנפגע.

למשרדנו נסיון רב וידע מקצועי נרחב המאפשר להתמודד היטב עם מרבית טענות הדחיה שתעלינה חב' הביטוח במטרה להתנער מן האחריות ולהדוף תביעה ולזכותנו רשימה ארוכה ומפוארת של הצלחות ופסיקת פיצויים מקסימלית גם בתיקי אחריות מורכבים.

תאונות במקומות ציבוריים  ( בתי מלון, קניונים , מכוני כושר, מוסדות ציבוריים פארקים וגני שעשעים ובתי עסק ) :

טעות רווחת של נפגעים היא ההנחה כי די בכך שארוע הפגיעה ארע במקום ציבורי מוסדר כלשהו, כגון בית מלון, קניון, סופרמרקט, בית עסק וכו' כדי להטיל אחריות על בעלי המקום-ולא היא.

תביעות נזיקין כנגד בעלי המקום, הינן תביעות כנגד ביטוח חבות לצד ג' שרכש הבעלים, אשר בניגוד לביטוח חיים או ביטוח תאונות אישיות , התנאי להפעלתו הוא הוכחת רשלנות במעשה או במחדל של בעל הפוליסה אשר גרמו לארוע הנזק.

לפיכך: אדם שקיבל התקף לב בכניסה לבית מלון לדוג' לא יוכל להצביע על קשר סיבתי של "גרימה" לארוע ,כמו גם נפילה על ריצפה תקינה לחלוטין ובטיחותית כתוצאה מורטיגו ו/או סחרחורת פתאומית קשה  שנתקף בה שנפגע.

בעת קרות ארוע תאונה כלשהי במקום ציבורי כנ"ל חשוב ביותר לפנות מיד לאחר הארוע לקב"ט או גורם מוסמך אחר של המקום או בית עסק כדי לדווח על ארוע התאונה ונסיבותיו ולקבל אישור בכתב על כך.

כמו"כ, במצב בו היו עדים לארוע  התאונה, יש לקבל את פרטיהם: שם מלא טלפון ות.ז ככל הניתן כדי שניתן יהיה לגבות מהם עדויות באשר לנסיבות המקרה.

תקיפת /נשיכת כלב :



תקיפת כלב שגרמה נזק מטילה אחריות מוחלטת על הבעלים של הכלב כמעט בכל מצב ובעל הכלב ידרש לפצות א הניזוק אף אם לא התרשל בשמירה על הכלב.

האחריות המלאה של הבעלים מוסדרת בסע' 41 לפקודת הנזיקין.

ההגנות היחידות שתעמודנה לטובת הבעלים הן :

1. התגרות של הניזוק בכלב.
2. תקיפת הניזוק את הבעלים , את בן זוגו הורו או ילדו.
3. הסגת גבול של הניזוק במקרקעין של הבעלים.

במקרים רבים , תביעות מעין אלה הינן תביעות אישיות כנגד בעלי הכלב הנדרשים לפצות את הנפגע באופן ישיר , דבר המקשה לעיתים על הליך הגביה של סכום הפיצויים .

עם זאת,  חב' הביטוח  מציעות פוליסות המכסות נזקי נשיכה ו/או תקיפה של כלב וכבעלים לכלב מועד לתקיפה , ראוי ליתן את הדעת לכך ולרכוש כיסוי ביטוחי.

פיצויים בגין נזקי תקיפה של כלב עלולים להסתכם בסכומים גבוהים של מאות אלפי שקלים ואף מעבר לכך , בהתאם להיקף הנזק שגרם הכלב.

ביטוחי חיים /תאונות אישיות/ אובדן כושר עבודה :

רכישת פוליסת ביטוח חיים אמורה לספק לנו את השקט הנפשי כי במקרה של פגיעה כלשהי,  מחלה קשה או תאונה,  יעמוד לנו פיצוי כספי שיסייע לעבור את הליך הריפוי והשיקום עד לחזרה המלאה לשיגרה בריאה.

דא עקא, שפוליסות הביטוח עמוסות בסעיפים ותתי סעיפים אשר משמעויותיהם עשויות להיות דרמטיות ולהשפיע מהותית על זכויותינו ברגע האמת שלאחר הפגיעה.

לעיתים חב' הביטוח תעשינה נסיון לחמוק מחבותן בטענות פתלתלות כאלה ואחרות תיצמדנה לסע' כזה או אחר אשר מאפשר להן לטענתן לדחות את תביעת המבוטח בשעתו הקשה.

נימוקי הדחיה יכולים להיות רבים ומגוונים ,  (אי גילוי נאות , העדר הוכחת אירוע תאונתי,  העדר אובדן כושר עבודה, כוונת מרמה ועוד ועוד ) 

אך אין לומר נואש . לא כל טענת דחיה תעמוד להגנת חב' הביטוח בניהול תביעה בביהמ"ש

ובמקרים רבים ניתן להוכיח חבותן של חב' הביטוח בביהמ"ש חרף סירובן הראשוני לפצות את המבוטח.

חשוב לדעת כי למכתב הדחיה הראשוני של חב' הביטוח יש חשיבות רבה .

בנסיבות אלה חשוב לפנות ליעוץ משפטי מקצועי עם העתק הפוליסה ומכתב הדחיה הראשון  ע"מ לבחון את סיכויי הגביה עפ"י הפוליסה ותקיפת טענות הדחיה.

משרדנו יבצע בדיקה ראשונית של הפוליסה וסיכויי התביעה ללא עלות  וכשירות ללקוח.

חשוב לדעת כי קיימים סוגים שונים של פוליסות ביטוח וחלקן כוללות רכיבים כאלה ואחרים 

אשר אינם קיימים בפוליסות אחרות . 

גם "תקופות ההמתנה" עשויות להשתנות מפוליסה לפוליסה  וישנם מקרים בהם המבוטח "קנה"את תקופת ההמתנה , דהיינו שילם פרמיה עודפת כדי שבמקרה ביטוח יוכל לגבות מהפוליסה מהיום הראשון ולא רק כעבור תקופת ההמתנה.

תקופת ההתיישנות :

חשוב לדעת כי תקופת ההתיישנות בתביעות ביטוח קצרה יותר מתקופת ההתיישנות הרגילה ועומדת על 3 שנים בלבד.

יש הטועים לחשוב כי פניה לחב' הביטוח בדרישה לתשלום עוצרת את מרוץ ההתיישנות – ולא היא.

כאשר חב' הביטוח "גוררת רגליים"  ומעכבת המענה הסופי – יש להגיש התביעה לביהמ"ש במועד ותוך 3 שנים ממועד מקרה הביטוח .

 ביטוח סיעוד :

ביטוח סיעוד הוא אחד הביטוחים היותר מורכבים לרכישה . על פניו  ובראיה שטחית ,יכולים מרבית ביטוחי הסיעוד להראות דומים והרוכש עלול להניח שהדבר היחיד שנותר לו לבדוק ולהשוות הוא את עלות הפרמיה.  זו הנחה שגויה מיסודה.

מצב "סיעודי" הוא חוסר יכולת של האדם לבצע מס' פעולות ADL  מתוך 6 פעולות בסיסיות שנבחרו במבחן הערכת התפקוד או מבחן התלות  והן :   

לקום ולשכב, להתלבש ולהתפשט, לאכול ולשתות, להתרחץ, לשלוט על הסוגרים ולנוע ולהתנייד בכוחות עצמו. 

ישנן פוליסות המחייבות קיומו של התנאי של חוסר שליטה בסוגרים כדי להכנס להגדרת "סיעודי" – תנאי זה הינו דרקוני והוא מפחית במאוד את ההיתכנות להיפרע מן הפוליסה בעת הצורך.

במצב דברים זה,  אף אם הפוליסה נמכרת בפרמיה פחותה – היא אינה משתלמת וזהו אחד המקרים לסיטואציה בה " הזול הוא יקר " .

ביטוח תאונות אישיות לתלמידים :

רבים אינם יודעים כי כל ילד מגיל גן ועד גיל 18 מבוטח בביטוח תאונות אישיות עפ"י חוק.

הביטוח תקף גם לתאונות המתרחשות בבית, בגן הציבורי , בפארק מים או בכל מקום אחר ולאו דווקא בתחומי בית הספר או הגן.

הביטוח מכסה כל נזק שהותיר נכות בילד ( למעט פגיעות שיניים וצלקות המוחרגות )  והוא חל כאמור על כל פעילות של הילד 24/7 .

במקרים רבים ניתן יהיה לגבות כפל פיצוי במקרה תאונה של ילד .

לדוגמא: כאשר הארוע ארע כתוצאה מרשלנות – תהיה להורים עילת תביעה אחת כנגד הגורם הרשלן שבגינו ארעה התאונה ובד בבד יוכלו להגיש תביעה לביטוח התאונות האישיות לתלמידים.

יחד עם זאת, מדובר בביטוח מוגבל יחסית שסכום הפיצוי המלא הנקוב בו אינו גבוה במיוחד .

הוא אינו מפצה עבור כאב וסבל או "עגמת נפש" אך יש בו מרכיב של תשלום הוצאות רפואיות והפסדים אחרים.

בעת ארוע תאונה של ילד , חשוב ליצור קשר עם המשרד בהקדם לקבלת תדריך ראשוני.

בדיקת סיכויי תביעה ותדריך ראשוני ללא עלות :

משרדנו מבצע בדיקת סיכויי תביעה ומתן תדריך ראשוני כאמור ללא עלות וללא התחייבות .

הגדרת "רשלנות רפואית" הינה: 

"מתן שרותים רפואיים תוך סטייה ברמת הזהירות הסבירה שלה כאשר סטייה זו גרמה נזק למטופל,

שלא היה נגרם אלמלא סטיה זו ".

דהיינו , נדרשים כאן שני תנאים מצטברים :

האחד- קיומו של טיפול רפואי לקוי  ( שאין ויכוח לגביו שהינו לקוי בנסיבות , להבדיל מטיפול רפואי לפי גישה רפואית א' לעומת גישה רפואית ב' ששתיהן מקובלות )                                  לדוגמא : טיפול בשבר המתפתח לנמק באמצעות חיטוי וחבישה אלסטית בלבד .

התנאי השני – הטיפול הרפואי הלקוי גרם נזק צמית לחולה שלא היה נגרם לו אלמלא הטיפול הלקוי. 

אם הטיפול הלקוי גרם לכאב וסבל זמניים אך לא הותיר כל נזק , הרי שתנאי זה לא מתקיים.

ניהול תביעת רשלנות רפואית הינו מן המורכבים ביותר ודורש מיומנות מקצועית ונסיון רב.

לא כל טיפול רפואי או ניתוח שכשל עולה כדי רשלנות – כל זמן שהטיפול הרפואי שניתן היה הטיפול הנכון והמתאים , או אף מתקבל על הדעת לפי אסכולה רפואית כלשהי – אין מדובר ברשלנות גם אם הפעולה הרפואית לא צלחה.

רשלנות רפואית יכולים לבוא לידי ביטוי במצבים והיבטים שונים , יכולה להיות רשלנות באיבחון שגורמת לטיפול שגוי או להעדר טיפול במקום שנדרש טיפול דחוף,  דוגמאות לכך יכולות להיות באיבחון סרטן לסוגיו או בהולדה בעוולה – כאשר נולד תינוק בעל מומים קשים שניתן היה לאבחנם טרם הלידה.

רשלנות יכולה  להיות בטיפול רפואי שאינו נכון , במתן תרופה לא נכונה או אף במתן מינון לא נכון של התרופה המתאימה לחולה.

כל גורם רפואי עלול להיות רשלן  ובכלל זה אין נפקא מינה אם מדובר ברופא בכיר או מתמחה, באחות, טכנאי רנטגן, רוקח או מטפל פרא-רפואי.

בתביעת רשלנות רפואית חשיבות עליונה לתיעוד הרפואי ויש לאתר את מלוא החומר הרפואי הרלבנטי  ולעיין בו בדקדקנות ע"מ לבחון כראוי את סיכויי התביעה.

מקום בו בוצעו טיפול או פרוצדורה רפואית והגורם הרפואי אינו יכול להציג את התיעוד הרפואי המתייחס לאותו טיפול – יש בכך כדי להקים עליו חזקה בדין כי אכן התרשל במתן הטיפול הרפואי.

למשרדנו נסיון רב בתביעות רשלנות והצלחות רבות בניהול תביעות מורכבות  ביותר , לפעמים אף כנגד כל הסיכויים.

חוות דעת רפואית כתמיכה בתביעת רשלנות :

הגשת תביעת רשלנות מחייבת צירוף של חוות דעת רפואית לכתב התביעה. 

חוות הדעת הרפואית אמורה להתייחס הן לרשלנות הרפואית הנטענת והן לשאלת הקשר הסיבתי שבין הטיפול הרפואי לנזק.

עלותן של חוות דעת רפואיות התומכות בתביעות רשלנות גבוהה מעלות חוות דעת  רפואית  רגילה בשל מורכבותן ובשל העובדה כי רופאים רבים אינם נכונים ליתן חוות דעת רפואית על רשלנות כנגד "קולגות" שלהם בתחום הרפואה.

משרדנו מקושר לרופאים מומחים בכל תחום המעניקים חוות דעת רפואיות מקצועיות ואמינות ואף יודעים להגן עליהן ולתמוך בממצאיהן בביהמ"ש במידת הצורך.

פגיעה באוטונומיה :

פגיעה באוטונומיה מוכרת בפסיקה כראש נזק עצמאי ונפרד.

מדובר למעשה בקביעת פיצויים בגין עגמת הנפש שנגרמה לנפגע  בשל העובדה כי לא נמסר לו מלוא המידע הרלוונטי שעל בסיסו יכול וצריך היה לבחור אם בכוונתו לקבל טיפול כזה או אחר.

כאשר האינפורמציה הרפואית הנמסרת למטופל לוקה בחסר, נשללת ממנו למעשה זכות הבחירה הבסיסית לקבל החלטה ראויה על הנעשה לגופו.

במצב דברים זה, אף אם הסכים המטופל פורמלית לביצוע הפעולה הרפואית, הרי שבפועל  לא ניתנה על ידו הסכמה מדעת לביצוע הפעולה הרפואית והוא זכאי לפיצוי בגין פגיעה זו בנפרד  , אף אם לא הוכח קשר סיבתי עובדתי בין הרשלנות והנזק.

הפיצוי על פגיעה באוטונומיה ניתן למטופל על עצם שלילת זכות הבחירה והוא יכול להסתכם אף בסכומים גבוהים של מאות אלפי שקלים.

לעיתים ניתן אף לטעון לעבירת תקיפה במצבים בהם לא היתה הסכמה מדעת של המטופל.